מחלת המלנומה

מלנומה היא סוג של סרטן העור. מקור שמה של המחלה הוא במילה מלנוציטים, אותם תאים בעור המייצרים מלנין, הפיגמנט הכהה האחראי על צבע העור, ונמצאים בשכבת האפידרמיס (השכבה החיצונית ביותר של העור). כאשר תאים אלו מתרבים בצורה פראית ולא מבוקרת, נוצר גידול ממאיר שיתבטא בדרך- כלל בכתם או בגוש חום-שחור. המחלה אמנם פחות נפוצה מסוגי סרטן העור (רק 2% מכלל סוגי סרטן העור), אך היא המסוכנת ביותר והגורם האחראי לרוב מקרי המוות הקשורים לסרטן העור (75%), בעיקר אם היא לא מתגלה בשלבים מוקדמים.

מלנומה נפוצה בקרב אנשים בעלי גוון עור בהיר החשופים לאקלים שטוף שמש, כלומר החשופים לאור אולטרה סגול (UV), שהוא הגורם העיקרי לסרטן העור. קיים שיעור גבוה יותר של מלנומה באוקיאניה (אוסטרליה, ניו-זילנד, מלנזיה וכו'), צפון אמריקה, אירופה, דרום אפריקה ואמריקה הלטינית.

בישראל, מאז שנות ה-80 ועד תחילת שנות ה- 90 המחלה הייתה במגמת עלייה. עד תחילת שנות ה- 2000 חלה התייצבות בקרב גברים, אצל נשים אף נרשמה ירידה קלה בהיארעות המחלה ואולם, משנות ה- 2000 חלה שוב עלייה בקרב שני המינים. בשנים האחרונות המגמה התייצבה ואף נרשמה ירידה קלה בתחלואה בשני המינים.

היכן נפוצה מלנומה

מלנומה
קרדיט: מרכז הסרטן דנה פרבר ארה"ב

היארעות המלנומה בישראל ביחס לעולם מדורגת במקום ה- 13 עבור גברים ובמקום ה- 20 עבור נשים, מתוך 20 המדינות עם שיעור התמותה הגדול בעולם מן המחלה. במקום הראשון מדורגות ניו-זילנד ואוסטרליה, עבור שני המינים.

למלנומה יש כמה גורמים:

  • חשיפה לקרינה. חשיפה לקרני אור אולטרה סגול (UV), הן אם זו קרינה משמש והן אם קרינה ממקור מלאכותי במכוני שיזוף.
  • גורמים תורשתיים. פיגמנטציה בהירה של השיער, העיניים והעור, ריבוי שומות ונגעי שמש, רקע משפחתי של מלנומה.
  • אורח חיים. קיימות יותר ראיות המעידות על הקשר בין שתיה מרובה של אלכוהול ועישון למלנומה, כמו גם על עישון
  • דיכוי המערכת החיסונית. דיכוי המערכת החיסונית עקב טיפולים שונים (כגון טיפול בסרטן עור אחר) או עקב נטילת תרופות מסוימות (תרופות נגד דיכאון, אנטיביוטיקה, הורמונים וסטרואידים), מגדילים את הסיכוי לחלות במלנומה.

60% ממקרי המלנומה נובעים עקב צמיחה של שומה חדשה על הגוף, 40% עקב שומה קיימת שהשתנתה. כדי לזהות את המחלה בשלבים מוקדמים חשוב להכיר את העור היטב ולזהות שינויים שחלים בשומות של הגוף. שומות לא טיפוסיות שחל בהן שינוי- באסימטריות, בצבע, בגבול ובגודל- דורשות התייחסות. לרוב המחלה תופיע ברגליים ובידיים בקרב נשים ובאזור הגו, הגב, הצוואר והראש בקרב גברים, אך היא יכולה להופיע בכל אזור בעור, לרבות הקרקפת. במקרים נדירים תשפיע המחלה גם על איברים אחרים, כמו המעי והעיניים.

לאבחון המחלה בשלבים מוקדמים יכולה להיות חשיבות מכרעת בסיכויי החלמה. במקרים שבהם לרופא יש חשד לשומה לא טיפוסית, תתבצע ביופסיה לאחר הסרה כירורגית מלאה של הנגע, שלאחריה יתברר אם יש צורך בהמשך טיפול.

שיתוף ב facebook
שתף