ד”ר גילה איזמן- מיפוי שומות ונגעי עור

אנשים שנמצאים בסיכון לפתח מלנומה, חייבים להיות במעקב צמוד אחרי נקודות החן שלהם.
כל נקודה חדשה או השתנות בנקודה קיימת, היא סימן חשוד. ועל המעקב נדבר עם דר’ גילה איזמן, מומחית ברפואת עור.
פרופ’ קרסו: “שלום דר’ גילה איזמן.”
דר’ איזמן: “שלום”

פרופ’ קרסו: “מי נמצא בסיכון מוגבר לסרטן עור?”

דר’ איזמן: “אנשים בהירים, בעלי שיער בהיר, עיניים בהירות, צבע עור לבן, שמשתזפים בקושי ונשרפים בקלות. אנשים בעלי מספר רב של נקודות חן, אנשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של מלנומה, ואנשים עם עבר של חשיפה מרובה לשמש, בעיקר כוויות שמש עד גיל 20”.

מירי נבו: מה הם הסימנים החשודים?

דר’ איזמן: ובכן, כל נקודה חדשה מעל גיל 40 מבחינתנו היא חשודה, זה לא אומר שהיא בהכרח מלנומה, אבל היא נחשבת חשודה. נקודה שהשתנתה, ששינתה צבע, צורה, גדלה, בוודאי אם היא מדממת, לפעמים כאשר היא מגרדת, נחשבת לחשודה, ונדרש ללכת לרופא עור ולהבדק.

מירי נבו: אז איך בעצם מנהלים מעקב אחרי המצבים האלה?

דר’ איזמן: ובכן, הדבר תלוי. ראשית יש לבוא ולהבדק ע”י רופא עור מומחה שמשתמש בדרמוסקופ, שזה כלי עזר מיוחד, המאפשר אבחון של נקודות חן ביתר דיוק. כיום אנחנו גם מדברים על מיפוי שומות ממוחשב. מיפוי ממוחשב נועד לאנשים בעלי סיכון גבוה, אלה שמניתי קודם, בעיקר אלה עם מספר רב של נקודות חן, ואנשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של מלנומה.
כאשר הרעיון הוא לבצע תמונות שממפות את כל הגוף, כלומר צילום של תמונה דיגיטלית רגילה ברזולוציה גבוהה מאוד מכף רגל ועד ראש, כאשר בטכנולוגיה חדשה ניתן לצלם גם תמונות באיכות מאוד גבוהה באמצעות דרמוסקופ, שזה אותו הכלי שמגדיל וגם יש לו אור מקוטב, שאפשר לראות את נקודת החן ביתר דיוק ממש ברזולוציה מאוד מאוד גבוהה, מה שמאפשר לרופא העור כלי עזר לאבחון נקודות החן. הרעיון הוא שתחילה נעשה מיפוי צילום ממוחשב כבייס ליין, ואחר פרק זמן שיכול להיות שישה חודשים או שנה, מה שקובע הרופא, מגיע אותו מטופל ומצטלם שוב. אם יש נקודות שצולמו ע”י הדרמוסקופ, כי הן היו חשודות יותר, מצולמות גם הן, ונעשית השוואה. ראשית ממוחשבת , כלומר המחשב או התוכנה מזהה נקודה חדשה או שינוי, כאשר השינוי ברזולוציה מאפשר לראות אותו ברזולוציה מאוד גבוהה. וכאשר יש לנו תמונה דרמוסקופית של נקודת החן, שזו אותה הנקודה שהרופא שבדק קודם לכן, וקבע הוא רוצה לעקוב אחריה.
בין אם זה שומה מולדת בילד שהיא יחסית גדולה, בין אם זו שומה במקום שאנחנו לא רוצים להסיר כל כך מהיר, כי היא תקינה וסתם ניצור צלקת. אז אנחנו רוצים לצלם אותה ברזולוציה גבוהה, ואפשר לעשות מעקב, בין אם זה אחרי פרק זמן של שלושה חודשים, אם יש סיכון גבוה או חשד גבוה או אחרי חצי שנה, בהתאם למה שקובע הרופא, ואפשר לראות שינויים. הדבר הזה חשוב, ומאוד עוזר באבחון של מלנומה.

מירי נבו: התדירות של הבדיקות, הרופא יגיד למטופל כשהוא יגיע. מה עושים כשמזהים נקודה חשודה?

דר’ איזמן: הדבר הראשון שנעשה, זה צריך להסיר אותה בוודאות אם היא נראית חשודה. במקרים מסוימים אנחנו נבצע צילום לצורך מעקב.

פרופ’ קרסו: עכשיו בואי תני לנו כללים למניעת סרטן עור.

ראשית זה כמובן לא להיחשף לשמש. בוודאי בשעות החמות, בארצנו יש הרבה שעות חמות כאלה בקיץ. בקיץ גם בין 9 ל -5, בשעה 9 יש כבר שמש. וכן אחרי 4. אז בין 9 ל -5 אלה השעות.
אם אנחנו כן נמצאים בשמש, גם אם אנחנו ברכב, יוצאים לקניות, בין החניון למשרד, אפילו אם אנחנו נמצאים חשופים לחלון במשרד שעות רבות, לשים מסנן קרינה שאותו יש לחדש אחת לשעתיים-שלוש. אנחנו מדברים על מסנני קרינה עם מקדמי הגנה מעל 30. להיות בצל אם נמצאים בשמש, כובע, שמשיה, וכמובן ללכת להיבדק לדעת לשים לב לעצמנו, וללכת לרופא עור. המיפוי הממוחשב הוא כלי עזר מאוד חשוב, אבל הוא איננו תחליף לבדיקה ע”י רופא מנוסה

פרופ’ קרסו: תודה רבה לדר’ גילה איזמן

שיתוף ב facebook
שתף

קבוצת סיכון – סירטון

כיצד תדעו אם אתם בקבוצת סיכון לחלות בסרטן עור מסוג מלנומה? דבר ראשון, יש לכם היסטוריה של מלנומה במשפחה פשוט לברר, חשוב לדעת. דבר שני,

קרא עוד »