שאלות ותשובות

קודם כל “השמיים לא נפלו”!!! בעמותה מאות חברים שאובחנו והם טופלו/מטופלים. רבים מהם חיים חיי שיגרה טובים.

אם אתה בשלב 1-2, קרוב לודאי שתעבור הסרה ותשכח מהמלנומה (חשוב להמשיך בבקורות ולהיזהר מהשמש).

אם אתה בשלב 3-4, יתאימו לך טיפול באחת המרפאות המתמחות באונקולוגיה של מלנומה. בשנים האחרונות נכנסו טיפולים מצוינים.

מלנומה – כבר לא מה שהיה עד 2011. יש תקוה!!! 

כדאי להתייעץ עם מייסדת העמותה: 052-3680149

אם התגלתה מלנומה, יידרש ניתוח נוסף להרחבת השוליים שבו  ניתן לקבוע מה עומק הנגע ועד היכן הגידול חדר לעור. ולפי נתונים אלה מחליטים על המשך הטיפול.

בלוטות (קשריות) הלימפה הן חלק מהמערכת הלימפטית, מערכת ההגנה הטבעית של הגוף נגד זיהומים, הנמצאות בכל הגוף ומקושרות ביניהן בכלי לימפה דקים. לעתים, תאים סרטניים עוברים בנוזל הלימפה לבלוטות הלימפה ולאזורים אחרים בגוף, לכן אם אובחנת כחולה במלנומה, הרופא עשוי לבצע בדיקות נוספות בכדי להעריך את היקף המחלה, כגון ביופסיה של בלוטת זקיף – בלוטת הזקיף היא בלוטת הלימפה הראשונה המנקזת את נוזל הלימפה המגיע מהאזור בו אובחנה המלנומה. 

אם התגלתה מלנומה שטחית – Melanoma in situ או בעומק קטן מ-1 מ”מ – סביר להניח שלאחר כריתה ואישור שהשוליים נקיים, תמשיך מעקב אצל רופא העור. רצוי בקורת כל 6 חודשים המלווה בבדיקה עצמית בבית.

אם עומק המלנומה גדול מ-1 מ”מ עליך לפנות למרפאה אונקולוגית מומחית למלנומה. ראה רשימה

 CT (טומוגרפיה ממוחשבת – (Computed Tomography  הינו סוג צילום לא פולשני שנועד לתת תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף.  בעת ביצוע הבדיקה, מקור קרינה שנע מסביב לחולה מעביר קרני רנטגן דרך הגוף בזוויות שונות.  גלאים קולטים את הקרניים לאחר שעברו דרך הגוף ושולחים אותות אלקטרוניים למחשב.  המחשב מעבד את הנתונים ויוצר הדמיה תלת ממדית של הגוף או תמונות דו ממדיות של חתכים ספציפיים.

CT PET  הוא שילוב של שתי בדיקות: CT רגיל, ו PET או  positron emission tomography. בעוד CT  נותן אינפורמציה אנטומית בלבד, ה PET נותן אינפורמציה תפקודית, ושילוב השניים יעיל במיוחד.
ב PET מוזרק לווריד חומר בשם FDG שהוא אנלוג של סוכר, הנצרך ע”י כל תא ותא בגוף. תאים סרטניים צורכים יותר אנרגיה וסוכר מתאים רגילים, ולכן הקליטה של חומר זה באזורים של סרטן או גרורות תהיה גבוהה. כך איזור שנראה עם פעילות יתר חשוד לפעילות סרטנית, וה CT נותן לנו מידע מדויק מהו האזור ומהו האיבר.

 

MRI – סורק תהודה מגנטית Magnetic Resonanse Imaging  

היתרון הגדול ב-MRI הוא שהבדיקה אינה כוללת קרינה. ה-MRI מצליח להבדיל באיכות טובה יותר בין הרקמות השונות. 

בדיקות ה CT מדגימות בצורה מעולה את כל האיברים הפנימיים ואת כל חלקי הגוף. בדיקות ה MRI טובות במיוחד לאבחון של מחלות של מערכת העצבים, במיוחד דימות של המוח ועמוד השדרה, אך גם של השרירים והעצמות, ובמידה הולכת וגוברת – גם של הבטן והחזה. 

ישנם מטופלים שרוצים לדון בכל ההיבטים של מחלתם, הטיפול והתוצאה הצפויה (הפרוגנוזה). אחרים מסתפקים בפחות מידע. הרופאים רגישים לנקודה זו ויתאימו את גישתם בהתאם לרצון המטופל.

אנו מעודדים את המטופלים להביע במפורש את רצונם להיות מעורבים בפרטים של בחירת הטיפול  ולפנות לחוות דעת נוספת  במידה והם מעוניינים.

1.   לבקש תיאור מלא של תכנית הטיפול:
–     מהו הטיפול
–     מהן המטרות
–     מה משך הטיפול
–     מה דורש טיפול זה,  באיזו תכיפות על המטופל לבקר במוסד רפואי, האם אשפוז הוא הכרחי או אפשרות בלבד, מהי ההשפעה הצפויה על יכולת המטופל לתפקד (במילים אחרות לעבוד, לבלות), איך אנשים מרגישים לפני, תוך כדי ואחרי הטיפול,  כיצד הם נראים, מהם זמני ההחלמה הטיפוסיים מהטיפול.
–    אילו תכניות מעקב וטיפולי אחזקה נדרשים
–    האם הטיפול כלול בסל התרופות /  והאם הביטוח הרפואי יממן אותו

2.  עד כמה הטיפול יעיל 

–   כמה ניסיון קיים עד כה עם טיפול זה,   כמה מטופלים קיבלו אותו,  כמה זמן עקבו אחרי המטופלים לאחר הטיפול
–   מה הסיכויים להשיג הפוגה מלאה או חלקית מהמחלה? אילו גורמים מצביעים על סיכוי טוב יותר או טוב פחות
–   כמה זמן נמשכו הפוגות מהמחלה אצל המטופלים האלה, אילו גורמים עומדים בהתאמה עם הפוגה קצרה או ארוכה.
–   מה תהיינה האפשרויות במקרה של חזרת המחלה  (אפשרויות אלו עשויות להשתנות מעת לעת).
–   מהן ציפיות סבירות לגבי תועלת הטיפול בהקלת סימפטומים כגון כאבי עצמות, שברים פתולוגיים, אנמיה, עייפות ורמת סידן גבוהה בדם. מהם הגורמים שיכולים לנבא עד כמה הטיפולים יהיו יעילים להקלת הסימפטומים.

3.  כמו רוב הטיפולים למחלות ממאירות, לטיפול ישנן תופעות לוואי. חלק מהן מופיעות במהלך הטיפול, אחרות עשויות להופיע לאחר סיום הטיפול.
–    אילו תופעות לוואי נצפו אצל מטופלים שקיבלו את הטיפול הזה, מתי הן מופיעות בדרך כלל, באיזה אחוז מהמטופלים הן מופיעות, כמה הן חמורות , האם הן מסכנות חיים,  האם הן מכאיבות,  כמה זמן הן נמשכות.
–    האם ישנם טיפולים שיכולים להקל על תופעות הלוואי,  האם לטיפולים נגד תופעות הלוואי יש תופעות לוואי משל עצמם.

4.  תמיד ישנן אפשרויות חלופיות – עליך לשאול מהן האפשרויות החלופיות לטיפול המוצע. לכל אחת מהאלטרנטיבות בדקו:
–     מהם היתרונות והחסרונות מול האפשרויות האחרות
–     מהם היתרונות והחסרונות של הטיפולים  לעומת החלטה לא לטפל

זהו מצב שכיח שמטופל עם מלנומה מבקש חוות דעת שניה מרופא מומחה שנמצא במרכז רפואי אחד בעודו מקבל טיפול ונמצא במעקב אצל רופא אחר.

ההחלטה הסופית לגבי הטיפול שיבחר תלויה, במידה רבה,  בהעדפות וסדר העדיפויות של המטופל.

מפגש מטופלים צפון ספטמבר 2019