שיחה עם ד”ר גיא בן-בצלאל על שלבים מוקדמים של מלנומה

עיקר הפרמטרים שאנחנו מסתכלים עליהם קשורים לאותה מלנומה ראשונית בעור, מהו עומק החדירה במילימטרים לתוך השכבות של העור. עמוק יותר – מסוכן יותר! ומכאן נגזר הטיפול הכירורגי במלנומה.

כל מלנומה לאחר ביופסיה צריכה להשלים טיפול כירורגי שנקרא “כריתה רחבה”, שבו מנקים את השוליים של המלנומה בהיקף של 1-2 ס”מ, כדי לא להשאיר שאריות שבעוד כמה שנים יגרמו לחזרת המחלה.

מלנומה שמוגבלת לעור היא בדרך כלל בשלב 1 או 2 וכשהיא מגיעה גם לבלוטות לימפה באיזור, היא מוגדרת כשלב 3. בשלב זה אנחנו מוסיפים גם דגימה של בלוטת זקיף, שהיא בלוטת לימפה שמנקזת את אותו איזור של המלנומה. אם זה היה ביד, למשל, מדובר לרוב בבית השחי. היה ובלוטת הזקיף נמצאה נקייה, נגדיר את המלנומה כשלב 2; אם היא נגועה – מדובר כבר בשלב 3. 

בשלב ראשוני המעקב יהיה כל 4 חודשים עד חצי שנה. בשלבים יותר מתקדמים של מלנומה עמוקה, המעקב כבר יכלול הדמיות CT או  PET-CT. בשנים האחרונות אנו מציעים טיפול מונע שניתן לאחר הטיפול הכירורגי ומטרתו להפחית את סיכויי חזרת המחלה. הטיפולים האלה נחלקים לשתי קבוצות: 

• אימונותרפיה מתן תרופה דרך הוריד, תרופות שמפעילות את מערכת החיסון. 
• טיפול ביולוגי בכדורים שמיועד למוטציית BRAF – מוטציה שקיימת בערך בחצי מחולי המלנומה. את המוטציה מאתרים ע”י בדיקה גנטית של הביופסיה, כשנמצאים בשלב 3 או במלנומה גרורתית.

שני הטיפולים ניתנים למשך כשנה, היעילות שלהם דומה, וסיכויי חזרת המחלה קטנים ב-50%. 

נערך מחקר לגבי טיפול מונע באימונותרפיה (קיטרודה) כבר בשלב 2 והגיעו לאותן תוצאות. טיפול זה אושר ע”י ה-FDA וכנראה שיכנס לסל הבריאות בישראל החל מ2023.

הטיפול הביולוגי למוטציה עדיין לא הוכח כטיפול מונע בשלבים מוקדמים. נערכים מחקרים בנושא.