ראיון עם טל קארו - מלווה רפואי אישי

מה זה מלווה רפואי אישי?

המנטרה שלי היא שאף אחד לא מלמד אותנו איך להיות חולים, וגם אם הייתי פותח קורס כזה, כנראה שאף אחד לא היה בא ללמוד… 

יום אחד מקבל הבן-אדם בשורה נוראה על מחלה קשה והשמיים נופלים עליו, הוא לא יודע איך להתנהג, איך לספר לילדים, איך להתמודד עם בן/בת הזוג, איך מנהלים חיים רגילים, עבודה, שיגרה ואיך לסנכרן בין המחלה לבין כל העולם שמסביב.

לא פעם אנחנו הולכים לאיבוד. המלווה האישי מלווה אותנו במחלות מורכבות, אונקולוגיות, כרוניות, נדירות, מלווה אנשים במהלך שיקום, ונותן מענה במגוון תחומים שהם לא רפואיים בהגדרתם: הצרכים הסוציאליים, הרגשיים, איך להסתדר עם טכנוקרטיה וביורוקרטיה מרובות: קופת חולים, חברת ביטוח, משרד הבריאות, רשות מקומית, משרד התחבורה, ביטוח לאומי, או איך להתמודד עם בעיות כלכליות. המלווה הרפואי מסייע למטופל גם בכלים איך לקבל החלטות רפואיות, אבל – לעולם לא יחליט עבורו!

המלווה עובר על המסמכים הרפואיים של המטופל, קובע אתו פגישה מקצועית, וביחד הם בונים תוכנית טיפול שבה מנתחים את המצב בכל הגזרות: איזה טיפול עבר, האם, בהתאם לממצאי הבדיקות, צריך דעה נוספת, טיפול נוסף, ביטוח מתאים, מה מגיע לו מבחינת בריאות ממלכתית. המלווה לומד את הסביבה שלו, כולל המעגל התומך, משפחה, חברים, ונותן לו כלים איך לנהל את המחלה ולא לתת למחלה לנהל אותו. בהתחלה, איך לבקש עזרה וממי, מהאח הקרוב או מהשכן הרחוק, מישהו מהעבודה. 

ברפואה המודרנית, עם “פרופסור גוגל” בסביבה, צריך גם דיעה שניה ושלישית כדי להגיע להחלטה הנכונה: איזה טיפול לקבל, כאשר רופא אחד אומר לנתח, (בארץ או בחו”ל), השני שולל זאת ומציע טיפול כימותרפי והשלישי מעדיף טיפול ביולוגי או אימונותרפי. גם לא לקבל החלטה – זאת החלטה, וכאן המלווה נכנס לתמונה.

רפואה מודרנית היא כבר לא מדע, אלא אומנות האיבחון, והמלווה מכין את המטופל לשאול את השאלות כדי לבחון את החלופות ולהשוות ביניהן. סערת הרגשות בה נתון המטופל עם הבשורה על מחלתו פוגעת בתהליך קבלת ההחלטות, והמלווה, שגם הוא לוקח דברים ללב, צריך להיות אובייקטיבי, מקצועני ונטול אמוציות, כדי לתת למטופל את הכלים הנכונים. זה מצריך הרבה כישורים שלא לכולם יש אותם.

ואפרופו גוגל – כמי שמלווה מטופלים קרוב ל-15 שנים – לא לכולנו יש כישורי אוריינות רפואית או אינטרנטית ואנחנו גם לא צריכים להיות הרופאים של עצמנו ולכן על המלווה לכוון את המטופל לחיפוש נכון ומתאים ולעשות לו סדר. כדאי לזכור שלכל מחלה יש את האפיון שלה ואין סרטן אחד דומה למשנהו…

מטופל קלאסי גם לא יודע אם תרופה שהוא צריך לקבל נמצאת בסל התרופות או לא, ואיך ולמי לפנות כדי לקבל את הזכויות הביטוחיות שמגיעות לו.

אני הגעתי לנושא מניסיון אישי ומשפחתי קשה. כשכתבתי את התוכנית שלי, והתחלתי את קורסי ההכשרה שלי, למדתי את מה שנעשה בכל העולם בנושא הליווי הרפואי האישי, ועשיתי לו אדפטציה למערכת הבריאות כאן. היום, לשמחתי,  אפשר למצוא בבתי חולים בעל תפקיד הנקרא: “אחראי לחוויית מטופל”, או אחיות מתאמות. 

מלווה רפואי אישי זו דמות שמתכללת את כל התמונה. אני מקווה להתחיל בקרוב במחקר אקדמי שיוכיח זאת רשמית, במספרים, ויאפשר יום אחד למשרד הבריאות ולחברות הביטוח לתקנן את המקצוע הזה, ולהכניס אותו למערכת.