“מקבלים תפקיד של להיות אלוהים – מי יחיה ומי ימות?”
סל הבריאות הוא רשימת השירותים הרפואיים והתרופות הניתנים לתושבי ישראל על ידי קופות החולים, במימון המדינה, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
במסגרת תקציב המדינה, נוהגת המדינה להגדיל את סכום הכסף הקיים בסל שירותי הבריאות ולמנות וועדה ציבורית שקובעת אילו טיפולים ותרופות יוכנסו לסל הבריאות. הגדלה זו מכונה באופן לא פורמלי ‘סל התרופות’. גובש “נוהל עדכון סל שירותי הבריאות” הקובע את נוהלי העבודה של הוועדה ואת השיקולים שעל הוועדה לשקול בבואה לקבוע אלו שירותי בריאות יוספו לסל.
הוועדה להרחבת סל הבריאות מתכנסת לחודשיים של דיונים בסוף כל שנה, להכריע אלו תרופות וטכנולוגיות רפואיות יתווספו לסל הבריאות. הוועדה בוחנת את כלל הבקשות. כל בקשה נבחנת ומקבלת דירוג ראשוני, ובסוף התהליך מקבלים חברי הוועדה החלטה על התרופות שייכנסו, על פי מסגרת תקציב שמוגדרת לצורך התוספת לסל.
הרכב הוועדה הציבורית להרחבת הסל נקבע במספר החלטות ממשלה, ולפיהן הוועדה תכלול חברים מתחום הרפואה, כלכלה, נציגי קופות חולים ונציגי ציבור ובהם מומחים מתחום האתיקה. תפקידה של הוועדה הוא להמליץ בפני הממשלה על שינויים בסל הבריאות. מבנה זה של ועדת הסל נקבע על – מנת להבטיח כי החלטות הוועדה יתקבלו מתוך ראיה חברתית-ציבורית כוללת, בשים לב להיבטים ציבוריים שונים הקשורים לסוגיה המורכבת שבפני הוועדה וזאת לצד נקודת המבט המקצועית רפואית, ובהתחשב במסגרת המשאבים שהקצתה הממשלה לסל הבריאות עבור שנת התקציב הבאה. עוד טרם תחילת דיוני הוועדה, כל אחד מחברי הוועדה נדרש לחתום על טופס גילוי נאות, בהתאם לנוהל עבודת הוועדה המפורסם באתר המשרד. הטופס מועבר לבחינת הלשכה המשפטית של משרד הבריאות, אשר בהתאם לזיקה, באם קיימת, מנחה את חברי הוועדה כיצד לפעול. עבודת חברי הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות מבוססת על חומר מקצועי אשר נאסף לאורך השנה ומהווה תשתית מחקרית רחבה לצורך קבלת החלטות מקצועיות.
ועדת הסל 2021
בראש הוועדה עומד השנה פרופ’ שוקי שמר, יו”ר אסותא מרכזים רפואיים ויו”ר המועצה המנהלית של בנק ישראל. בעברו שימש שמר כקצין רפואה ראשי בצה”ל, מנכ”ל מכבי שירותי בריאות ומנכ”ל משרד הבריאות, ואף עמד בראשות הוועדה הראשונה להרחבת סל שירותי הבריאות בשנות התשעים. חברי הוועדה לשנה זו הם: ד”ר אסנת לוקסנבורג, מנהלת חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות ומרכזת הוועדה מאז הקמתה; ד”ר סוהיר אסדי, פנימאית ונפרולוגית, מנהלת המחלקה הנפרולוגית ברמב”ם; פרופ’ יצחק שפירא, קרדיולוג, סמנכ”ל המרכז הרפואי איכילוב; פרופ’ אילנה הרמן, פנימאית ואנדוקרינולוגית, לשעבר מנהלת מחלקה פנימית במרכז הרפואי סורוקה; ד”ר גדי נוימן, אורולוג, סגן מנהל המרכז הרפואי רבין; ד”ר ניקי ליברמן, ראש אגף מדיניות, חטיבת התכנון, שירותי בריאות כללית. עוד בהרכב הוועדה: ד”ר דניאל לנדסברגר, מנהל רפואי, מחוז השרון, מכבי שירותי בריאות; ד”ר דוד מוסינזון, סמנכ”ל רפואה, קופ”ח מאוחדת; פרופ’ שלמה וינקר, ראש חטיבת הרפואה, לאומית שירותי בריאות; גב’ נועה היימן, רכזת בריאות במשרד האוצר; גב’ ליאור קוטלר, רכזת חינוך (ולשעבר רפרנטית בריאות), משרד האוצר; ודים פרמן, סמנכ”ל תמחור, תקצוב ותכנון, משרד הבריאות; ראובן קפלן, כלכלן, מנכ”ל פסגות בית השקעות; פרופ’ רות לנדאו, מרצה ואתיקאית; הרבנית מלכה פריוטרקובסקי, אשת חינוך; אל”מ (במיל’) גו’סלין בש, לשעבר ראש מחלקת הנפגעים בצה”ל; ד”ר ליאור קצפ, יו”ר ההסתדרות לרפואת שיניים.
ניתן לראות שאין שיתוף של עמותות החולים בדיונים…
השנה הוגשו בקשות להרחבת הסל ל-900 תרופות וטכנולוגיות אחרות, בעלות כוללת של מעל ל-3 מיליארד שקלים.
שבועות ספורים לפני תום עבודת ועדת סל התרופות, שרי האוצר והבריאות, ישראל כץ ויולי אדלשטיין, סיכמו כי התוספת לסל תגדל ב-2021 ב-50 מיליון שקל בלבד לעומת 2020 והיא תעמוד על 550 מיליון שקל, כ-20% מעלות סך התרופות והטכנולוגיות שהוגשו! נזכיר כי בשנת 2020, שגם בה לא הייתה תקציב מדינה מאושר, עמדה התוספת לסל על חצי מיליארד שקל בלבד.
ביום ד’ ה-10.2.21, בתום עבודה של כארבעה חודשים, הגישה הוועדה את מסקנותיה לשר הבריאות יולי אדלשטיין ולמנכ”ל משרדו פרופ’ חזי לוי. הוועדה ממליצה על 117 תרופות וטכנולוגיות, ובהם טיפולים עבור מעל ל-169 אלף ישראלים.
אחת הבשורות המרכזיות בהחלטות הוועדה השנה הן הרחבת ההתוויות לטיפולים בחולים כרוניים, בעיקר סוכרת, “זו המחלה הכרונית הכי שכיחה בארץ עם השלכות תחלואה מאוד קשות, כשבפועל לא ניתן מענה הולם לטיפול בה בסל עד כה”. מנגד, אושרו פחות תרופות המיועדות לחולי סרטן. בתחום האונקולוגיה אושרה תרופות לגידולים במערכת העיכול, סרטן ריאה, בסרטן הערמונית, סרטן השד, סרטן השחלה והודג’קין לימפומה. בסרטן העור אושר טיפול אימונותרפי נוסף ל- CSCC – Cutaneous Squamous Cell Carcinoma שחזר ואינו נתיח.
בשנים 2011-2020 נכנסו לסל הבריאות תרופות ביולוגיות ואימונותרפיות לטיפול במלנומה וסרטני עור שאינם מלנומה https://www.melanoma.org.il/skin-cancer-treatment/. שיטות טיפול אלו ידועות לטובה בעיקר בשל מעט תופעות הלוואי ביחס לשיטות אחרות, כמו גם באפקטיביות שלהן כמשפרות ומאריכות חיים בקרב חולים במצב מתקדם.
כעמותה המייצגת אוכלוסייה לא קטנה של מטופלים בסרטן העור, אנו קוראים לפתוח את הדיונים גם לנציגי חולים ולארגונים יציגים כמו עמותות החולים.
כמו כן נקווה ונייחל שבשנים הקרובות תקציב הסל יורחב, מה שיביא לשיפור בתוחלת החיים ואיכות החיים.
