מלונופדיה
א
אופדיבו (ניבולומאב)
אופדיבו היא תרופה אימונותרפית המיועדת לטיפול בסרטן. היא מפעילה את המערכת החיסונית באופן שתוכל להתמודד עם הגידולים ללא תופעות לוואי רבות, ביעילות גבוהה וארוכת טווח. התרופה פועלת על ידי חסימת חלבון PD-1 המצוי על פני תאים מסוג T של מערכת החיסון, ובכך משיבה לתאי ה-T את היכולת לזהות את התאים הסרטניים ולהשמידם. היא ניתנת במקרים בהם המלנומה מפושטת או כטיפול משלים לניתוח.
אי.אל 2 IL2
IL2 (אינטרלוקין 2) הוא חלבון המגביר את פעילות תאי המערכת החיסונית.
אימונותאפיה
אימונותרפיה היא שיטת טיפול נגד מחלת הסרטן, אשר מסייעת למערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף תאים סרטניים. מדובר בדרך כלל בנוגדן אחד (מונותרפיה) שילוב של שני נוגדנים (“קומבינציה”) שניתנים בעירוי אחת לשבועיים או שלושה.
אינטפרון
אינטרפרון הינו חלבון, הקיים באופן טבעי בגוף בכמויות קטנות מאוד. אינטרפרון ניתן בכדי להמריץ את מערכת החיסון של הגוף להילחם במחלת הסרטן. היום פחות פופולרי כטיפול במלנומה.
אפידרמיס
השכבה החיצונית של העור. מורכב משלושה סוגי תאים. רוב התאים הם תאי קשקש (Squamous cells), המייצרים חומר חלבוני הנקרא קראטין. בבסיס האפידרמיס מצויה שכבת תאים עגולים הנקראים תאי בסיס (Basal cells). בתוך שכבת תאי הבסיס מפוזרים תאים נוספים הנקראים מלנוציטים, אלו הם תאים המייצרים פיגמנט בגוון חום – מלנין (Melanin), שנותן לעור את צבעו הטבעי. כשהעור חשוף לשמש, המלנוציטים מייצרים יותר מלנין והעור נראה שזוף וכהה יותר מצבעו הטבעי.
אקרל מלנומה
מלנומה של הקצוות (Acral melanoma). סוג זן נדיר יותר של מלנומה. מופיע בדרך כלל בכפות הידיים והרגליים, או מתחת לציפורניים. סוג זה שכיח יותר באנשים כהי עור ואינו נגרם מחשיפה לשמש.
אי.אל 2 IL2
אי.אל 2 IL2
ב
בדיקה גנומית
זוהי בדיקה המאתרת את השינויים הגנומיים הקיימים בתאי הגידול.
שינוי גנומי או מוטציה, הינו שינוי ברצף ה- DNA אשר יכול להשפיע על האופן שבו מתפקד התא. שינויים אלה מתרחשים כל העת ולרובם אין השפעה על בריאותנו. יחד עם זאת, שינויים מסויימים הקשורים לבקרת התחלקות התא, ידועים כשינויים המעלים את הסיכון להיווצרות תהליך סרטני. בעזרת פיענוח של רצף מאות גנים, ניתן להתאים אפשרויות טיפול ממוקדות, המוכוונות כנגד המנגנון הפגוע הנובע מהשינוי הגנומי שבתאי הגידול. הבדיקה נעשית על רקמת הביופסיה או מדגימת דם – ביופסיה נוזלית.
בדיקת שומות
בדיקת שומות היא בדיקה שגרתית שיש לעשות אצל רופא עור לפחות אחת לשנה. בבדיקה רופא העור עובר על כל נקודות החן בגוף ובוחן באמצעות דרמוסקופ ממצאים העלולים להצביע על סרטן העור.
ביופסיה
“ביופסיה היא דגימת רקמה שמבוצעת כדי לאבחן גידול שנמצא באחד מאיברי הגוף במישוש או בבדיקות הדמיה שונות כמו אולטרסאונד, ממוגרפיה, MRI או בדיקת CT. הבדיקה מאבחנת את אופי הגידול ומסייעת לרופאים להחליט האם הגידול הינו שפיר או ממאיר, מה מקורו וכיצד לטפל בו. בכל בדיקת ביופסיה נלקחת מהגידול רקמה או נוזל (תלוי בסוג הגידול) ונשלחת לבחינה במעבדה. ביופסיה נוזלית (באנגלית: Liquid biopsy) מאפשרת באמצעות בדיקת דם פשוטה לבצע אפיון מולקולרי של מוטציות ושינויים גנומיים בחולים. ההבדל בין סוגי הביופסיה השונים נובע ממיקום הגידול, גודלו וההיסטוריה הרפואית של הנבדק.
“
BRAF ביראף
חלבון תאי שאצל כמחצית ממטופלי המלנומה קיימת בו מוטציה הגורמת לשגשוג מהיר של תאי הגידול.
בלוטת זקיף
“בלוטת זקיף היא בלוטת הלימפה הראשונה המנקזת את נוזל הלימפה המגיע מהאזור בו אובחן הגידול. אחת הדרכים לבדוק אם קיימת התפשטות של גרורות היא בדיקה מדגמית של “”בלוטת הזקיף””. זיהוי בלוטת הזקיף שמנקזת את הגידול, מתבצע בעזרת סימון עם חומר רדיו-אקטיבי שמוזרק בקצה הגידול. החומר מתנקז לבלוטות לימפה אזוריות ועל ידי מצלמות מיוחדות והדמיית CT ניתן לזהות בבירור את הבלוטות המנקזות את אזור הגידול. בזמן הניתוח המנתח מזריק נוזל כחול לאזור שאליו הוזרק החומר הרדיואקטיבי, מסיר את הבלוטה הצבועה ושולח אותה לבדיקה פתולוגית.
“
ברכיתרפיה (במלנומה של העין)
“ברכיתרפיה (קרינה מקומית פנימית) צורת הטיפול השכיחה ביותר במלנומות של הענביה (החלק הפנימי של העין המורכבת משלושה מבנים: הקשתית, גוף הריסני והדמית). בשיטה זו נעשה שימוש בלוחית (פלאק) המכילה חומר רדיואקטיבי, המוצמדת בניתוח אל קיר העין, מאחורי הגידול. הלוחית נשארת מאחורי העין במשך מספר ימים, שבסופם נעשה ניתוח נוסף להוצאתה. הלוחית עצמה היא מקור הקרינה, והקרינה נעשית רק לגידול ולרקמות העין שלידו. בין שני הניתוחים המטופל מאושפז בבית חולים. הניתוחים ניתנים לביצוע בהרדמה מקומית.
“
ג
ד
דרמיס
“השכבה הפנימית של העור האחראית על גמישות העור ומורכבת מכלי דם, צינוריות לימפה, זקיקי שיער, בלוטות שומן, בלוטות זיעה ורקמת חיבור.
העור מורכב משתי שכבות עיקריות. האפידרמיס היא השכבה החיצונית.”
דנא בזרם הדם ctDNA
כאשר יש גידול סרטני, שברי DNA מהגידול ctDNA (Circulating tumor DNA) מגיעים לזרם הדם. אותם שברים מכילים חומר גנטי הזהה לזה של הגידול הסרטני. כלומר, אותם מאפיינים ביולוגים וגנטיים המצויים בתאי הסרטן, מצויים גם בשברי ה-DNA שעברו לזרם הדם. דגימות דם הנלקחות בנקודות זמן שונות יכולות לשמש לניטור ההתפתחות או הנסיגה של התהליך הסרטני לאורך הטיפול האנטי-סרטני. יש המכנים דגימות דם אלו כ-“liquid biopsies”.
ה
הגנה משמש
“התגוננות נכונה מהשמש כוללת: המנעות מחשיפה בין השעות 16:00-10:00
שימוש בתכשירים מסוג UVA, UVB מקדם הגנה 30+
כיסוי הגוף בלבוש מלא
כובע רחב שוליים להגנת הפנים והעורף ומשקפי שמש”
הקרנה ממוקדת (רדיותרפיה)
טיפול בקרינה ניתן על ידי קרינה מייננת, בעלת אנרגיה גבוהה, כדי להרוס גידולים סרטניים ממאירים. כדי להפחית ככל האפשר את הנזק לתאים הבריאים, הטיפול בקרינה מתבצע רק לאחר תכנון מדוקדק, המצמצם חשיפת תאים בריאים לקרינה ומכוון את מלוא מנת הקרינה הניתנת לאזור בו היו התאים הסרטניים. בקרינה ממוקדת נעשה שימוש בקרינת פוטונים או בקרינת פרוטונים או בקרינת חלקיקים מסוג יוני קרבון (Carbon Ion).
Wide excision (הרחבה)
אם עובי הגידול הסרטני קטן מ-1 מ”מ יהיה צורך להסיר ס”מ אחד של עור בריא (שוליים). אם המלנומה עבה מ-1 מ”מ, תכלול הרחבת החתך 2 ס”מ של עור בריא מכל צד של צלקת הביופסיה הראשונית. במלנומה מעל 2מ”מ או מלנומה מכוייבת, כריתה נרחבת מתבצעת עם דגימת בלוטת הזקיף. פעולה זו נדרשת כדי להבטיח שלא נותרו תאים סרטניים, ומפחיתה את הסיכון להישנות המחלה.
ו
ז
ח
ט
טיפול ביולוגי
קרוי גם טיפול ממוקד מטרה. בטיפול זה נעשה שימוש בתרופות אשר נקשרות לקולטנים או לחלבונים הנמצאים בגידול, כדי להביא להרס תאי הסרטן. הטיפול ממוקד נגד מטרות מולקולריות הייחודיות לתאי הסרטן. לדוגמא: מעכב BRAF שניתן לבעלי מוטציה בחלבון BRAF.
טיפול TIL
מטרת הטיפול היא לחזק את התגובה החיסונית העצמית של החולה נגד התאים הממאירים. הטיפול מבוסס על טכנולוגיה המשלבת השתלת תאים לימפוציטים עצמיים בעלי פעילות נגד תאי המלנומה של החולה יחד עם כימותרפיה ואינטרלאוקין-2. במהלך הטיפול מבודדים את הלימפוציטים מרקמת הגידול, מרבים ומשפעלים אותם במעבדה, ובסיום התהליך הלימפוציטים מוזרקים חזרה אל החולה יחד עם אינטרלוקין-2. הטיפול מיועד לחולים עם מלנומה גרורתית בשלב מתקדם אשר עומדים בקריטריונים. שיעור התגובה כיום הוא כ-40%, עם נסיגה חלקית עד מלאה של המחלה.
י
כ
ל
לאג 3 LAG3
חלבון בקרה שמעכב את פעילות תאי מערכת החיסון. עיכוב שלו על ידי נוגדן חד שבטי מפעיל את מערכת החיסון.
מ
מחקר קליני
מחקר קליני הינו ניסוי מבוקר, בו המטופלים מקבלים טיפול בהתאם לתוכנית המחקר (ה”פרוטוקול”). הטיפול יכול להיות מתן תרופה, או שימוש באביזר רפואי ויכול שיהיה יישום טכנולוגיה חדשה, פרוצדורה כירורגית או כל טיפול אחר. המחקר הוא חלק בסיסי וחשוב בהליך אישור מוצר רפואי לשימוש נרחב. תרופות וטכנולוגיות חדשות מאפשרות הצלת חיים או שיפור באיכות החיים, מנגד, יש לוודא את בטיחותם של חידושים אלה.
מחקר פאזה ראשונה, שניה, שלישית
“מחקר קליני מחולק למספר שלבים: פאזה 1 – המטרה העיקרית של פאזה זו הינה בדיקת הבטיחות של התכשיר הנבדק.
פאזה 2 – נועד כבר לתחילת בדיקת יעילות התכשיר. גם בשלב זה ממשיכה בדיקת הבטיחות של התכשיר.
פאזה 3 – שלב לאיסוף מידע אודות היעילות והבטיחות של מוצר המחקר. בשלב זה משתתפים מספר רב יותר של חולים.
פאזה 4 – שלב לאחר אישור השיווק של מוצר המחקר, למציאת מידע נוסף אודות בטיחות, יעילות והשימוש המיטבי במוצר.”
מוז (שיטת ניתוח)
ניתוח מיקרוגרפי בשיטת MOHS הינה שיטת להסרת נגע בעלת יעילות גבוהה ביותר. במהלך ניתוח מוס, המנתח מסיר שכבות דקות של העור והגידול, תוך כדי בחינתן תחת מיקרוסקופ .המנתח ממשיך להסיר עוד ועוד שכבות עד שלא נראים תאים סרטניים בבחינה במיקרוסקופ. בשיטה זו ניתן להבטיח הסרה מלאה של התאים הסרטניים והסרה מינימלית של רקמה בריאה.
מלנומה אין סיטו Melanoma In Situ
in situ: המלנומה שטחית, עומקה פחות מ1 מ”מ.
מלנוציטים
תאי עור המייצרים צבען (פיגמנט) כהה הנקרא מלנין המקנה לעור את צבעו. מלנוציטים ממוקמים בעור (בבסיס האפידרמיס), בשיער ובעיניים (בקשתית ובשכבת הדמית).
מקדם הגנה (SPF)
“Sun Protection Factor (או בקיצור SPF) הוא מדד מעבדתי ליעילות של תכשיר הגנה מהשמש. ככל שה־SPF גבוה יותר, כך יש יותר הגנה מקרינת UVB – קרינת השמש הגורמת לכוויות.
מהווה מדד לאורך הזמן שבו התכשיר מגן על העור מפני האדמומיות (כוויות השמש). מומלץ להשתמש במסנן קרינה רחב טווח עם מקדם הגנה של 30 SPF ומעלה. לילדים ותינוקות מומלץ למרוח תכשיר בעל 30 SPF ומעלה המיועד לתינוקות.”
נ
NRAS
חלבון תאי הפועל כמתג מולקולרי במסלולי איתות של תאים. כאשר הוא מופעל על ידי אותות חיצוניים, כגון גורמי גדילה, חלבון NRAS שולח אותות משטח התא אל גרעין, המשפיעים על תהליכים תאיים שונים כמו צמיחת תאים, התפשטות והתמיינות.
ס
סימנים חיצוניים מקדימים
“לא צריך להיות רופא עור, על מנת לראות סימנים מחשידים. הנה רק כמה דברים עליהם מומלץ לשים לב:
שומה ששינתה את צורתה וגבולותיה אינם עגולים או אליפטיים.
שומה שאינה בעלת צבע אחיד, אלא מאופיינת במספר גוונים או צבע לא אופייני.
נקודת חן ששינתה את גודלה.
נקודת חן מדממת ולא מתרפאת.
הופעת שומה חדשה. הופעת שומה חדשה לאו דווקא מצביעה על סרטן, אך יש לבדוק כל שומה חדשה.”
ע
עובי ברסלאו
“עובי הגידול: ידוע גם בשם עובי ברסלו או עומק ברסלו זהו גורם משמעותי לחיזוי עד היכן הגיעה המלנומה. באופן כללי, עובי ברסלו קטן יותר משמעותו שיש סיכוי קטן יותר שהגידול התפשט וצפי אופטימי יותר להצלחת הטיפול. ככל שעובי המלנומה גדול יותר כך גדול יותר הסיכוי להתפשטות המחלה.
גידול מכויב: שבירת העור בראש גידול המלנומה. גידולי מלנומה עם כיבים הינם חמורים יותר מכיוון שיש להם סיכוי גדול יותר להתפשטות, כך שהם מדורגים בשלב גבוה יותר מאשר גידולים ללא כיבים.”
פ
PD1
חלבון בקרה שמעכב את פעילות תאי מערכת החיסון. עיכוב שלו על ידי נוגדן חד שבטי מפעיל את מערכת החיסון.
פט סיטי
“PET-CT היא בדיקת הדמיה משולבת שמאפשרת הדמיה מבנית (CT) והדמיה תפקודית (PET) בסריקה אחת:
• CT היא בדיקת דימות שמבוססת על רנטגן (Computed Tomography). מכשיר ה־CT יוצר תמונה תלת־ממדית מפורטת של איברי הגוף.
• PET היא בדיקה שמבוססת על הקרינה שנפלטת מחומרים רדיואקטיביים (Positron Emitting Tomography). החומר העיקרי שבו משתמשים בבדיקה הוא FDG, נגזרת רדיואקטיבית של סוכר, המוזרקת לגוף, והוא נקלט על ידי תאי הגוף בהתאם לפעילות ולתפקוד שלהן. תאים שמחלקים בקצב מהיר יותר קולטים יותרחומר.
התמונה שמתקבלת מועברת למערכת פענוח, ועליה עובר רופא מומחה לרפואה גרעינית. “
צ
ק
קיטרודה
תרופה אימונותרפית המיועדת לטיפול בסרטן. היא מפעילה את המערכת החיסונית באופן שתוכל להתמודד עם הגידולים ללא תופעות לוואי רבות, ביעילות גבוהה וארוכת טווח. התרופה פועלת על ידי חסימת חלבון PD-1 המצוי על פני תאים מסוג T של מערכת החיסון, ובכך משיבה לתאי ה-T את היכולת לזהות את התאים הסרטניים ולהשמידם. היא ניתנת במקרים בהם המלנומה מפושטת או כטיפול משלים לניתוח.
ר
ש
שלבים במלנומה
“הגדרת רמת המחלה: in situ: המלנומה שטחית, עומקה פחות מ1 מ””מ. שלב1: מלנומה הממוקמת רק בשכבות החיצוניות של העור בעובי קטן מ-2 מ”מ.
שלב 2: מלנומה בשכבות העור החיצוניות בלבד בעובי של מעל ל-2 מ”מ או מלנומה מכוייבת בעובי של מעל ל-1 מ”מ.
שלב 3: מלנומה שהתפשטה לקשריות לימפה הקרובות או לתאי עור שמעבר לאתר הגידול הראשוני.
שלב 4: מלנומה גרורתית שהתפשטה לאיברים אחרים בגוף, לרוב הריאות, הכבד, העצמות או המוח.”