ריאיון עם ד”ר רעיה ליבוביץ, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא, מומחית באונקו-גריאטריה.

הנושא: טיפול בסרטן העור בקשישים או “אף פעם לא מאוחר מידי לטפל!”

ד”ר לייבוביץ מספרת בחיוך כיצד הגיעה לחיבה יתרה לטיפול בקשישים – סבתה האהובה עודדה אותה: “תלכי ללמוד רפואה כדי שתוכלי לטפל בנו…”

כשאנחנו אומרים היום “קשישים” הכוונה לגיל מעל 75. “קשישים מופלגים” מעל 85.

זו אינה הבחנה חדה. גיל כרונולוגי יכול להיות בפער מהגיל הביולוגי.

למה זה חשוב לדבר על טיפול בקשישים? יתכן שהביולוגיה של המחלה שונה, יעדי הטיפול אולי שונים, אולי תופעות הלוואי יהיו שונות. טיפול שמתאים לגבר בן 57 לא תמיד יתאים לגיל 87. אסור גם לא לטפל כי “הוא כבר קשיש”!

סרטני עור שאינם מלנומה (נון מלנומה) שכיחים יותר במבוגרים ובעיקר בקשישים. הסיבה היא ריבוי מוטציות מחשיפה מצטברת לשמש, מערכת חיסון פחות יעילה.

אחת הטעויות הנפוצות: אם הנראות פחות חשובה, הרי שאין צורך לטפל.

הטיפול אינו מבוצע רק לצורכי נראות. לסרטני העור יש סכנות אם לא נטפל. גידול לא מטופל לאורך זמן לא נרצה בשום גיל. היום ראיתי מטופלת בת 98…

תתכנה תוכניות שונות לקשיש, תלוי הן במצבו הקליני והן ברצונו של המטופל. מי שריבון יכול להחליט. השיחה חשובה. לעיתים מצליחים לפרק התנגדויות. מנסים להתאים את הטיפול לגיל. יתכן שבמקום ניתוח מורכב עם שתלי עור, נעדיף קרינה, בעיקר אם הרדמה אינה אפשרית.

אני קוראת לבני המשפחה, ל-caregivers, הביאו אלינו את המטופלים. לא מכריחים איש לקבל טיפול אבל את השיחה יש לקיים.

אני מוצאת שהקשיש הוא אדם מעניין ומגוון יותר בתפיסותיו, עשיר בניסיון חיים. השיחה איתו מרתקת. לכל אחד יש סיפור חיים.

טיפולים אימונותרפיים אפשר לתת לקשישים וקשישים מופלגים. פרופיל תופעות הלוואי שונה מכימותרפיה. אני מציעה אימונותרפיה בכל גיל.

סיפור מקרה – בת 84 עם מלנומה גרורתית בקשריות לימפה ובחוליה צווארית שלחצה על עצבי הידיים. בגיל יותר צעיר הייתה מופנית לניתוח צווארי אבל בגילה זה עלול להיות מסוכן לכן הקרנו את הגידול ואז נתנו את המישלב האימונותרפי  אופדואלג. קבלנו תגובה מלאה: הכל נעלם מהבלוטות וחל שיפור משמעותי בתפקודי הידיים. המטופלת ספרה שעלתה 4 קומות ברגל לאחר 2 טיפולים. לאחר מספר טיפולים התפתחה עייפות, הטיפול הופסק  והפט עדיין נקי לגמרי. גם עם Ipi+Nivo וגם עם סמיפלימאב יש הצלחות טובות.

השתתפות קשישים בניסויים קליניים – חשוב להזכיר פה את המונח “גילנות”. משמעותו שאסור לעשות הטיה כשלהי על סמך גיל. כך גם אסור למנוע מקשישים להצטרף למחקר קליני. הבעיה היא שהם פחות נוטים להתגייס. זה מחייב הרבה טיפולים, בדיקות, יותר הגעה לבתי החולים. כך שלמרות שאין גילנות, עדיין לא רואים ייצוג הולם של קשישים במחקרים.

מי יכול להתאים לטפל בקשישים? מי שאוהב את הקשישים ולצערי לא הרבה. מי שמתעניין בסיפור של המטופל, בחוכמה שלו, ורואה זאת כאתגר, הטיפול באוכלוסייה זו עשוי מאוד לתגמל אותו. כשאתה כן מצליח, הכרת התודה היא כל כך גדולה! ועוד טיפים: השיח מחייב קו עדין – דבר בקול אבל אל תוריד את רמת השיח, אל תדבר “מעל” המטופל. היכולת לשמוע ולהתגמש במשטר הטיפולים זה עבורי לב הרפואה.

להאזנה בספוטיפיי לחצו כאן