שירן סלין זיו מראיינת את ד”ר נתנאל (נתי) אשר, אונקולוג בכיר, מנהל תחום גידולי עור במכון דוידוף, המרכז הרפואי רבין

שירן סלין זיו, אחות במקצועה, מלווה רפואית ו”מתנדבת על” בעמותה הישראלית לסרטן העור. שירן אובחנה במלנומה שלב 4 וטופלה בעבר על ידי נתי.

הנושא: האונקולוג שלי ואני

תקציר הריאיון

מהו לדעתך האתגר הכי גדול כאונקולוג?

לתת לכל מטופל את הזמן וההתייחסות, להיות שם עבורו במאה אחוז ואז לעבור למטופל הבא ולתת לו אותו דבר. כך גם לחולה ה-24 באותו יום.

מה אתה הכי אוהב בעבודתך?

בדיוק את זה, כלומר האפשרות להגיע לסוף הפגישה, להרגיע ולעשות סדר, המטופל מבין לאן הוא הולך והוא איתך. יש רגיעה ואפילו קצת אופטימיות. המטרה היא לשפוך אור על מה שקורה, לעיתים פחות נעים לקבל, אבל הוא יוצא עם הידיעה מהן גבולות הגזרה שלו. יש אנשים שלא רוצים לדעת. אלו מעדיפים שאחרים ינהלו להם את המחלה. צריך לדעת לזהות את זה. זה גם בסדר.

קבלתי אבחנה, מה עכשיו?

בבקשה לא להיכנס לגוגל לפני הפגישה עם האונקולוג. להגיע לרופא “נקי”. אי אפשר ללמוד מסיפורים של אחרים: שלב המחלה עשוי להיות שונה, גיל, מחלות רקע, פרוגנוזה שונה. גם עם אותו דו”ח פתולוגי אני עשוי להציע טיפולים שונים. אני רוצה לדעת מי יושב מולי ושואל שאלות בקשר לעבר הרפואי, האם עדיין עובד, מי אתו בבית עובד, ורק אחר כך צוללים לתוך המחלה. 80% הוא כנראה לא יבין, והוא יופנה לאחות מתאמת לקבל הסברים נוספים.

אני ממליץ לדבר עם מטופלים אחרים רק לאחר הפגישה הראשונה עם האונקולוג – אם בחדר ההמתנה ואם בקבוצות.

זה המקום להזכיר שיש קהילה של מטופלים ובני משפחה בעמותה הישראלית לסרטן העור. לקהילה יש כוח. אתה חלק ממנה.

בישיבות השבועיות יש גם רופאים, צוות מחקר, וגם צוות טיפולי. נרצה לוודא שהמטופל מוקף בתמיכה, שיש לו למי להרים טלפון.

מהו טיפ הזהב שתבחר לתת למטופל?

 לא לעבור את זה לבד! תמצא את האדם המתאים שירשום את מה שהרופא אומר, מה צריך לעשות? חבר משימתי. חבר שני יהיה התומך, המאפשר. חולים שמגיעים לבד, זה גדול עליהם. קשה גם להכיל וגם לצאת מהמפגש עם הבנה ברורה של המידע.

מה חשוב שמטופל ישאל ?

מה אני צריך לעשות כדי שהטיפול יעבוד? איך אני יכול לעזור? למשל באימונותרפיה – חשוב לשמור על תזונה בריאה ואיכותית, פעילות גופנית מותאמת, שינה מספיקה – כל מה שחשוב למערכת החיסון. חשוב לשמור על אופטימיות, צחוק, שמחה, טיולים בטבע. כך הסיכוי להגיב עולה.

מה לא כדאי בכלל לשאול?

אין כזה דבר. אסור לי להשאיר את המטופל עם שאלות שהוא פוחד לשאול. גם אם השאלה המנקרת היא: “מה הסיכויים שלי”.

נכנסתי ללו”ז טיפולים, מה תמליץ להעניק לעצמנו בזמן הטיפולים?

למצוא מה עושה לי טוב, לא להגזים לשום כיוון. מוסיקה, טיולים, להקיף את עצמי באנשים שעושים לי טוב. עם הזמן הטיפולים פחות מפחידים. ואז…פט סיטי…”נמצא ממצא חדש לעומת בדיקה קודמת”. המטופל לא ישן, מתערער נפשית. מגיע לרופא ואז מסתבר שהממצא חסר משמעות. זה קורה הרבה. קח את זה יותר בקלות.

להאזנה בספוטיפיי לחצו כאן