ראיון עם דפנה שרמן - איך לנהל את המחלה שלי?

מטופלים מגיעים אלינו בפעם הראשונה לאונקולוגיה לטיפול מלא או לטיפול משלים – ולרוב הדבר מפחיד ומאיים. יש בלבול, חוסר הבנה ובעיקר מאד קשה מבחינה נפשית. תפקידנו להרגיע את המטופל, לתת לו כלים להתמודד, להסביר מה הרופא אמר, לענות על שאלות.

יש מקרים שהמטופל נמצא רק במעקב. במקרים אחרים הוא נזקק לטיפול אונקולוגי ואז נותנים הסבר על הטיפול, על תופעות הלואי. לפעמים המטופל יושב אצל הרופא והוא בבלק-אאוט ולא שואל שאלות ורק אחר כך הוא נזכר ושואל. אני משתדלת לענות או חוזרת להתייעץ עם הרופאים. אנחנו גם מקבלות טלפונים ומיילים שצריך להתייחס אליהם.

אנחנו צוות רב מקצועי, שכולל פסיכולוג או עובדת סוציאלית, שאמורים לספק מידע על הביורוקרטיה הכרוכה בטיפול ומיצוי זכויות מול ביטוח לאומי. כולנו אמורים לעזור למטופל בהתמודדותו מול המערכת. 

מי שמקבל את מישלב התרופות האימונותרפי, יש לו יותר תופעות לואי, בעיקר שלשולים ובעיות בתפקודי כבד, לכן חשוב לבוא מראש עם בדיקות דם עדכניות, כדי לא להתעכב. במקרה של עליית החום, 38.5 ומעלה, אנחנו נותנים כדורים, סטרואידים במינון נמוך, אם צריך, וכל זה באישור הרופא המטפל, כמובן. במקרים של בעיות שפה, ערבית למשל, יש לנו אח מיוחד שזמין להם תמיד ושמטפל בנושאים האלה ביעוץ מלא איתנו.

לפעמים אנשים לא מדווחים על תופעות לואי כי הם מפחדים להפסיק את הטיפול – מה שעלול להסתבך ולהזיק יותר. עדיף תמיד לדווח.

לגבי החיפוש בגוגל, קריאה בעיתון או באינטרנט על פריצות דרך: כדאי להיזהר! להיכנס רק לאתרים מוסמכים ואמינים כמו זה של האגודה למלחמה בסרטן והעמותה הישראלית לסרטן העור.

בודקים אם למטופל יש את המוטציה BRAF ואז התרופות הן בהתאם: כדורים או אימונותרפיה. צריך לעשות הרבה התאמות: אם המטופל גר רחוק ובא רק פעם בשבועיים, מה מצבו המשפחתי, אם הוא מלווה במישהו, באיזו קופת חולים הוא רשום ולפי כל אלה נקבע הטיפול.