במקרה של מלנומה, אבחון מהיר יכול להציל חיים. כאשר מתגלה בבדיקה שגרתית על ידי רופא עור נגע חשוד, הוא מוסר בניתוח קטן ונשלח לבדיקה מעבדתית. פתולוג מאבחן את הנגע וקובע אם זו מלנומה. כאשר מזהים מלנומה בשלב מוקדם, כשהיא עדיין שטחית ועובייה קטן מ-1 מ”מ, ומסירים אותה, אזי מרבית החולים מחלימים. מנגד, אבחון מאוחר, כשעובי המלנומה גדול מ-1 מ”מ, מקטין מאוד את סיכויי ההחלמה ומסכן חיים.
פיתוח טכנולוגי חדש צפוי לחולל מהפכה בתחום. צוות המעבדה של פרופ’ אברהם קציר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, פיתח טכנולוגיה אופטית חדישה שיכולה להבחין בין סוגי סרטן עור: מלנומה וסרטנים מסוכנים פחות. מדובר באבחון מהיר, בלתי פולשני ושאינו כרוך בכאב. הטכנולוגיה כבר נוסתה בהצלחה על כמאה מטופלים בבית חולים מרכזי בישראל, וכעת מתכננים החוקרים לאמת את השיטה במדידות על מאות חולים.
“המחשבה שהנחתה אותנו בפיתוח הטכנולוגיה הייתה שבתחום הנראה יש לחומרים שונים צבעים שונים, אבל בתחום האינפרא-אדום יש לחומרים שונים מעין “צבעים” אחרים, שתלויים בהרכב הכימי של כל חומר”, מסביר פרופ’ קציר. “על כן הערכנו שאם נערוך מדידות באמצעות מכשירים המסוגלים לזהות “צבעים” אלו, יהיו לעור בריא ולכל אחד מהנגעים השפירים והממאירים “צבעים” שונים, מה שיאפשר לנו לזהות מלנומה”.
קבוצת המחקר של פרופ׳ קציר פיתחה סיבים אופטיים ייחודיים, השקופים לאינפרא-אדום. הקבוצה, בשיתוף הפיזיקאים פרופ’ יוסף רייחלין מאוניברסיטת אריאל, ד”ר מקס פלטקוב מהקריה למחקר גרעיני וסבטלנה בסוב מקבוצת קציר, פיתחה מערכת המבוססת על סיבים אלו ואשר מתאימה לצרכי מדידות על עור. החוקרים חיברו קצה אחד של סיב כזה למכשיר למדידת “צבעים” באינפרא-אדום, והקצה השני נוגע קלות, למשך שניות אחדות, בנגע על עורו של חולה. הסיב אפשר לבדוק מיד את ה”צבע” של הנגע.
לדבריו של פרופ’ קציר, ניסויים קליניים נעשו על נגעי עור חשודים בכמאה חולים. הפיזיקאים ביצעו בעזרת המערכת החדשה מדידות של ה”צבע” של כל אחד מנגעים אלו, לפני שהם הוסרו ונשלחו לבדיקה פתולוגית. כשהגיעו התוצאות, ראו החוקרים כי לכל הנגעים שנקבעו בפתולוגיה שהם מסוג מסוים, למשל מלנומה, יש “צבע” אופייני באינפרא-אדום, בעוד שלכל אחד מהנגעים מסוגים אחרים יש “צבע” אחר.
מתוך כ-100 נגעי עור, חמישה מהנגעים שנמדדו זוהו כמלנומות, שבעה כ- BCC ושלושה כ- SCC. ניתוחים מתמטיים של הספקטרום של נגעים אלה הוכיחו שכולם סרטני עור ומצאו הבדלים ספציפיים וניתנים לזיהוי ביניהם.
“טכנולוגיה זו מעניקה מעין ‘טביעת אצבע’ המאפשרת אבחון ברור של הנגעים השונים, בעזרת מדידת הצבעים האופייניים”, מדגיש פרופ’ קציר. “באופן זה, ניתן לאבחן נגעים בשיטה אופטית בלתי פולשנית, והרופא והמטופל מקבלים את התוצאה באופן אוטומטי ומיידי. זאת בניגוד לבדיקה השגרתית כיום, הכרוכה בניתוח ובאבחון פתולוגי שלוקח זמן רב”.
” למערכת יש פוטנציאל לחולל שינוי דרמטי בתחום האבחון והטיפול בסרטן עור, ואולי גם בסוגים אחרים של סרטן. האתגר הגדול יהיה להפוך את הטכנולוגיה, שהיא עדיין יקרה, לכזו שייעשה בה שימוש בכל בית חולים או בכל קליניקה”, מסכם פרופ’ קציר.
Noninvasive mid‐IR fiber‐optic evanescent wave spectroscopy (FEWS) for early detection of skin cancers
Svetlana Basov, Yair Dankner Marcelo Weinstein Abraham Katzir Max Platkov
Medical Physics. Vol 47 2020
Pages 5523-5530
https://www.tau.ac.il/research/melanoma-2021
