הָעוֹר שֶׁעוֹטֵף אוֹתָנוּ (גַּם אִם אֲנַחְנוּ בְּמַצַּב “מוּנְשָׁם וּמוּרְדָּם”..) / הוּא הָאֵיבָר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּגוּף הָאָדָם! / הוּא מְכַסֶּה אוֹתָנוּ (לִפְעָמִים זֶה רַק “כִּיסוּי תַּחַת”, לֹא עָלֵינוּ…) / וּמְהַוֶּה (כָּךְ כָּתוּב בָּוִיקִיפֶּדְיָה – 15% מִמִּשְׁקָלֵנוּ! / וְצָרִיךְ “עוֹר שֶׁל פִּיל“, כְּדֵי לִקְרוֹא בְּאִירוֹנְיָה מְיוּחֶדֶת / שֶׁהָעוֹר מִשְׁתַּיֵּךְ לְ”מַעֲרֶכֶת הַחִיסוּן הַמּוּלֶדֶת” / כִּי תָּאֵי הַדָּם הַלְּבָנִים שֶׁלָּנוּ שׁוֹכְנִים בִּכְלָל בָּרְקָמוֹת / שֶׁל עוֹרֵנוּ, – גַּם אִם אֲנַחְנוּ רַק “עוֹר וַעֲצָמוֹת“…
יַחַד עִם זֹאת, לֹא כּוּלָנוּ עֲשׂוּיִים “מֵעוֹר אֶחָד” / יֵשׁ “בְּהִירֵי עוֹר” “וּשְׁחוּמֵי עוֹר” – וְכָל אֶחָד הוּא יָחִיד וּמְיוּחָד / כָּךְ שֶׁמִּי שֶׁ”חוֹשֵׁשׁ לְעוֹרוֹ” כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה / וְרוֹצֶה “לְהַצִּיל אֶת עוֹרוֹ” מִכָּל מַחֲלָה אוֹ סַכָּנָה / צָרִיךְ “לָצֵאת מֵעוֹרוֹ” כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲטוֹף / (אֲפִילוּ אִם יִהְיֶה לוֹ “עוֹר בַּרְוָז” וִיצַלְצֵל לוֹ “עוֹר הַתּוֹף”) / אֵיזוֹ “מַחֲלַת עוֹר” לֹא סִימְפָּטִית וְנִיצַחַת / “וּלְהִימָלֵט בְּעוֹר שִׁינָיו” מֵהַשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹפַחַת / שֶׁ”פּוֹשֶׁטֶת לָנוּ אֶת הָעוֹר” מִתַּחַת לַבְּגָדִים!
אָז כְּדֵי שֶׁהַבְּרִיאוּת שֶׁלָּנוּ “תִּקְרוֹם עוֹר וְגִידִים” / וְאוֹמֵר זֹאת “זְאֵב (זֶהָבִי) בְּעוֹר שֶׁל כֶּבֶשׂ”, כָּכָה, בֵּין יְדִידִים, / צָרִיךְ לְהִתְיַחֵס בִּרְצִינוּת לַחַיִּים – / אוּלַי דַּוְקָא בָּעִנְיָן הַזֶּה נַצְלִיחַ לִהְיוֹת “עוֹר לַגּוֹיִים…” / וְנָבִיא לְעוֹלָם אֶת הַבְּשׂוֹרָה, שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת “הָעוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה”…
מִתּוֹךְ: “בְּמַזָּל סַרְטָן – מִתְלוֹצֵץ עִם קוֹרְאָיו” – סֵפֶר-יוֹמָן בִּכְּתוּבִים מאת זאביק זהבי