ריאיון עם פרופ' עידו וולף על דילמות אתיות ורפואיות בטיפול בסרטן

סל התרופות – רק חלק קטן יחסית מהתרופות המוגשות לסל הבריאות מאושרות בסופו של דבר, ועדיין, סל התרופות בישראל הוא מהטובים בעולם. תרופה שאינה נכללת בסל היא כנראה קצת פחות חשובה מזו שנכנסה לסל, או שאין עליה מספיק מידע ויתכן שכן תיכנס מאוחר יותר כשיצטברו עוד נתונים. 

בדיקות כמנע – תחום האונקולוגיה עובר מהפכה בימים אלו. ישנן בדיקות גנטיות שמאוד חשוב ומומלץ לעשותן ובהחלט יש מה לעשות עם תוצאות הבדיקה – אם זה מעקבים צפופים, ניתוחים או כל נקיטה במניעת הסרטן הרלבנטי. בדיקות נוספות שיכנסו אלינו בשנה/שניים הקרובות, אלו בדיקות דם שניתן לעשות אחת לשנה או שנתיים מעל גיל מסוים – בדיקה שתראה בסבירות די טובה אם מופיעים בדם המטופל תאים סרטניים וכך לקדם בדיקות רלבנטיות כמו קולונוסקופיה, גסטרוסקופיה או בדיקות אחרות. הבדיקות הללו ייעברו מהפכה של ממש. זה יוריד את התמותה מסרטן.

טיפול מונע – טיפול שניתן לאחר הסרת הנגע, הוא טיפול מציל חיים ולרוב המטופלים מקבלים בהבנה את היתרון בקבלת טיפול גם אם אין עדיין גרורות.

האונקולוג כאיש בשורה – הפעם הראשונה – “יש לך סרטן”, או בפעם הבאה – “המחלה מתקדמת” או הגרוע מכל – “אין יותר טיפולים”. ככל שמכירים יותר את המטופל והמשפחה, כך קל יותר להתאים את הדרך שבה אומרים את הדברים. זה גם מאוד משתנה לפי גיל המטופל, רקע תרבותי, דתי, עדתי וכד’. זה דורש הרבה מאוד מיומנות כדי לדעת איך להביא את הבשורה למטופל ובני משפחתו. יש בבית החולים צוות גדול של אנשי מקצוע שמסייעים בדיוק במצבים אלו של סוף הדרך.

יחסי רופא/מטופל – יש לזכור שזה תמיד מפגש בין שני בני אדם. מפגש שדורש כבוד הדדי, נימוס והקשבה. הן החולה והן הרופא יוצאים נשכרים אם התקשורת מכבדת.

מעורבות הרופאים ברשתות חברתיות – היום זה חיוני. זוהי אינטראקציה מתמשכת עם הקהילה, מאפשר לרופא להיות חלק ממנה, להשמיע ולהקשיב.  

יש חסר גדול ברופאים בכל השטחים וקיים חשש סביר שאם לא תשתנה המדיניות הרי שבעשור הבא המצב רק יחמיר. הדור הצעיר של הרופאים הוא מצוין. מגיעים אנשים מעולים וחשוב שהדור הותיק של המנהלים ישכיל לעשות את השינויים המתחייבים ולקבל את העובדה שמדובר בדור עם השקפת עולם וחינוך שונים.