לֹא קַל לְהָכִיל – אֲבָל כָּכָה זֶה הִתְחִיל…
יוֹם אֶחָד בָּהִיר… בְּדִיעֲבַד, גַּם עַל זֶה אֶפְשָׁר לְהִתְוַכֵּחַ / הַבֶּן אָדָם (אֲפִילוּ אִם הוּא לֹא בֶּן-אָדָם…) אֶת עֵינָיו פּוֹקֵחַ וּמְגַלֶּה… יוֹתֵר נָכוֹן מְגַלִּים לוֹ, דֶּרֶךְ אַגַּב / שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה כֶּתֶם לֹא סִימְפָּטִי עַל הַגַּב
וְהוּא לוֹקֵחַ עוֹד לְגִימָה שֶׁל קָפֶה / וְחוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ: מָה שֶׁאַתָּה לֹא יָכוֹל לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינֶיךָ, מוּטָב שֶׁיִּרְאֶה רוֹפֵא… / וְהָרוֹפֵא, בּוֹדֵק וְאוֹמֵר בְּטוֹן עִנְיָנִי: / אָמְנָם זֶה לֹא נִרְאֶה לִי מַשֶּׁהוּ רְצִינִי
אֲבָל כְּדֵי לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי לֹא טוֹעֶה / נוֹרִיד אֶת הַכֶּתֶם, דָּבָר רִאשׁוֹן – וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה…
וְהַכֶּתֶם מוּסָר וְנִשְׁלַח לְבִיּוֹפְּסְיָה, כְּמוֹ תְּמוּנָה שֶׁנִּשְׁלַחַת לְפִיתּוּחַ
וְהַבֵּן-אָדָם (בְּסַךְ הַכֹּל בְּלִי הַרְבֵּה כְּתָמִים בַּעֲבָרוֹ…) מְחַכֶּה לְתוֹצְאוֹת הַנִּיתּוּחַ.
וְהֵן מַגִּיעוֹת / הַתּוֹצָאוֹת / בְּהֶחְלֵט לֹא נָאוֹת / טִיפָּה מַפְתִּיעוֹת / טִיפָּה מַקְפִּיאוֹת
וְהָרוֹפֵא, נֵרוֹ יָאִיר / שׁוּם סָפֵק לֹא מַשְׁאִיר: / מִצְטַעֵר, אֲדוֹנִי, הַמַּצָּב לֹא מַזְהִיר / יֵשׁ לְךָ גִּדּוּל מַמְאִיר!
וְהַבֶּן-אָדָם, בִּשְׁתִיקָה רוֹעֶמֶת / חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ: כָּכָה? בְּלִי אַזְהָרָה מוּקְדֶּמֶת?
פּוֹלֵשׁ לִי, מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב (תַּרְתֵּי מַשְׁמָע) כֵּן, בְּאִיגּוּף / אֶל תּוֹךְ הַגּוּף?..
וְהַבֶּן-אָדָם, בְּדֶרֶךְ כְּלָל פְּעַלְתָּן / עוֹמֵד עַל רַגְלָיו, אֵיתָן וְצַיְתָן / מְחַיֵּךְ, עַד כַּמָּה שֶׁנִּיתַּן / וְאוֹמֵר לָרוֹפֵא: סַרְטָן? קָטָן עָלַי, סַרְטָן!
וְהָרוֹפֵא, שֶׁמֵּרִיחַ טְרָאוּמָה אוֹמֵר: שֶׁתֵּדַע, זֶה סַרְטָן עִם אֲרוֹמָה / לֹא כָּל כָּךְ סִימְפָּטִית, בְּמִילָה אַחַת – מֶלָנוֹמָה! / שֶׁיִּהְיֶה… אוֹמֵר הַבֶּן-אָדָם – מֶלָנוֹמָה אֲהוּבָתִי! / אִם כָּךְ, בּוֹא נֵלֵךְ עַד הַסּוֹף – תַּעֲשׂוּ לִי סִי.טִי. / וְנַחְשׁוֹף אֶת הַכֹּל, אֶת כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לִי בִּפְנִים / וְאַל תַּסְתִּירוּ מִמֶּנִּי כְּלוּם – יָשָׁר לַפָּנִים
וְאִם צָרִיךְ – נַהֲרוֹג אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא עוֹד צָעִיר / אֶת הַגִּידּוּל הַמַּמְאִיר… / בְּתִקְוָה שֶׁלֹא שָׁלַח גְּרוּרוֹת / – וְשֶׁלֹּא נֵדַע מִצָּרוֹת…
וּבְדַרְכּוֹ לְסִי.טִי. מַמְתִּיק לְעַצְמוֹ אֶת הַגְּלוּלָה בַּחֲתִיכַת שׁוֹקוֹלָד / הוּא אוֹמֵר לַחֶבְרֶה: אֲנִי נִיגַש לָאוֹדִישֶׁנִים שֶׁל “סַרְטָן נוֹלַד”…
וְהַחֶבְרֶה, נִדְהָמִים, אֲבָל מְגִיבִים בְּאִיפּוּק: / הָאִישׁ הַזֶּה דָּפוּק!..
מְחַיֵּךְ הָרוֹפֵא וּמַחֲזִיר לוֹ קְרִיצָה: / אֲנִי שָׂמֵחַ עַל הַגִּישָׁה הָאַמִּיצָה
אָז אִם אַתָּה לוֹקֵחַ אֶת מָה שֶׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, כָּכָה, בַּהֲלָצָה / אֲנִי מוּכָן לְנַתֵּחַ אוֹתְךָ שְׁנֵי נִיתּוּחִים: אֶחָד וְעוֹד אֶחָד בְּמִבְצָע!…
וְהַמְנַתֵּח נִתַּח – וְהַסַּרְטָן יָצָא.
לֹא תָּמִיד זֶה נִגְמַר בְּכִי טוֹב, לֹא תָּמִיד אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ בַּנָּדוֹן
אֲבָל עַכְשָׁיו הַבֶּן-אָדָם חָבֵר בְּ”חוּג הַסַּרְטָן” וְיֵשׁ לוֹ “כַּרְטִיס מוֹעֲדוֹן”
הוּא הִצְלִיחַ לְדַלֵּג עַל הַטְּרָאוּמָה, אֲבָל עַכְשָׁיו הוּא צָרִיךְ עַל עַצְמוֹ לִשְׁמוֹר / אֶחָד מִסְתַּמֵּך עַל רוֹפֵא וְאֶחָד מִסְתַּמֵּך עַל אַדְמוֹ”ר / וְאַחֵר – בִּשְׁבִיל לְהִישָּׁאֵר שָׁפוּי – לוֹקֵחַ הַכֹּל בְּהוּמוֹר.
לַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ הָיָה, בְּאוֹפֶן זְמַנִּי – הֶפִּי-אֶנְד עֲנָקִי / וְהַבֶּן-אָדָם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הַנַּרְקוֹמָנִים: הָיָה חָמֵשׁ שָׁנִים – נָקִי!
אֲבָל אַחַר כָּךְ הִיא חָזְרָה, מֶלָנוֹמָה אֲהוּבָתִי / וְהָפְכָה לִהְיוֹת, שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתִי – גְּרוּרָתִי…
מִתּוֹךְ: “בְּמַזָּל סַרְטָן – מִתְלוֹצֵץ עִם קוֹרְאָיו” – סֵפֶר-יוֹמָן בִּכְּתוּבִים מאת זאביק זהבי
