ראיון עם מגר' טל מורגנשטיין

טל – הצטרפה למשרד הבריאות לפני 23 שנה – רוקחת במקצועה, סיימה תואר שני במדעי המוח ושוקדת על עבודת הדוקטורט שלה בניהול מערכות בריאות. 

עבודת האגף מושתתת על חוק בריאות ממלכתי משנת 1994 – חוק שכלשונו מושתת על צדק/ שוויון/ עזרה הדדית. כל תושב זכאי לשירותים הקבועים בחוק.

סל הבריאות כולל טיפול, אשפוז, שיקום, תרופות, רפואה מונעת, בריאות השן ועוד. 

ישנו “הסל הבסיסי” – כל השירותים שקופת חולים כללית נתנה עד חקיקת החוק ב-1994. על הסל הבסיסי אמורים להתווסף:

1. עדכון כספי – מדד יוקר הבריאות, מתעדכן אחת לשנה.
2. עדכון דמוגרפי. 
3. קידום טכנולוגי.

לפי חוק בריאות ממלכתי סעיף 8′: ” ה.   לא ייווסף שירות לסל שירותי הבריאות ללא תשלום או בתשלום הנמוך מעלותו, אלא אם כן נמצא לכך מקור מימון נוסף”. מכאן, כל שנה משרד האוצר יחד עם משרד הבריאות מחליטים על תקציב להגדלת הסל ומתחילה עבודה שנמשכת שנה תמימה עד להחלטה מה יתווסף.

הועדה הראשונה התכנסה באוקטובר 1999. פרופ’ שוקי שמר, הקים באותה העת את מנהל הטכנולוגיות במשרד הבריאות (בהמשך היה מנכ”ל המשרד ומנכ”ל קופת חולים מכבי וכיום מכהן כיו”ר אסותא); פרופ’ שמר הציע מודל שבו בנוסף לשיקול הקליני, הטכנולוגי והכלכלי, חייבים לקחת גם שיקולים משפטיים וחברתיים. לצדו, ועד היום במשרד הבריאות,  ד”ר אסנת לוקסנבורג – כיום מנהלת החטיבה לטכנולוגיות רפואיות. 

לוחות הזמנים 

בינואר כל שנה יוצא חוזר מנכ”ל ובו הנחיות להגשת תרופות/טכנולוגיות חדשות. כל אחד יכול להגיש בקשה כולל כמובן מטופלים ובני משפחה, אם כי רוב הבקשות מוגשות מגופים מסחריים, רופאים ויחידות מבוססות. זהות המגיש נשארת חסויה. לא נדרשת אגרה במילוי הבקשה. 

פברואר – יוני: עבודת העיבוד במשרד הבריאות בניצוחה של טל מורגנשטיין. עבודת צוות מופלאה של 11 נשים – חבורה מקצועית, כולן בעלות תואר שני במדעי החיים/רוקחות ורופאה אחת. כל אחת אחראית לתחום קליני אחר.  לכל בקשה נעשית הערכה ברמת היעילות, אילו אוכלוסיות מתאימות, בטיחות, רגולציה, מימון ציבורי, אפידמיולוגיה, תמותה ותחלואה וכן הערכה כלכלית. לכל בקשה נעשה ניתוח שנותן בסיס זהה לחברי הועדה הציבורית – 8-60 עמודים (בהתאם למידע שקיים).

הועדה הציבורית מקבלת 12-13 כרכים, 600 עמ’ כל כרך! 

בסוף יוני-ספטמבר – שולחים רשימות לכל הגורמים, כ–70 גופים שונים (מועצות לאומיות של משרד הבריאות, רופאים, עובדים סוציאליים, רוקחים, צוותי סיעוד, לוגיסטיקה ועוד). אלו מתבקשים לדרג כולל נימוקים בסולם 1-4. 

לבסוף מתבצע סיכום קצר: מהו החומר הפעיל, לאיזו קבוצה טיפולית יינתן, מה המצב בארץ ובעולם והמלצות המועצות.

קולם של המטופלים – עדויות מטופלים

לקול מחאתם של עמותות החולים, הוחלט על פיילוט שבו במהלך השנתיים האחרונות, נחשפה הועדה גם לשיקולים ‘רכים’. מבקשים ממטופל שהיה לו ניסיון עם התרופה/טכנולוגיה להגיש את עמדתו באמצעות טופס: במה טופל עד עכשיו,  חומרת מצבו, תיאור המחלה, השפעתה על הסביבה הקרובה, מהו הטיפול החדש, השפעת התרופה החדשה (פיסית, נפשית, כלכלית). הטופס מגיע לצוות של טל ומועבר לוועדה הציבורית.

אוקטובר – דצמבר (ינואר ) – דיוני הועדה הציבורית

הועדה הציבורית אינה מחליטה, היא ממליצה. משרד הבריאות ומשרד האוצר מחליטים על הרכב הועדה. יש בה 18 חברים: 

יו”ר הועדה

מנהלת החטיבה לטכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות

4 רופאים

4 כלכלנים

4 נציגי קופות החולים

4 נציגי ציבור

הועדה מתכנסת באוקטובר. בכל יום ישיבות דנים ב-20-30 טכנולוגיות.

בסבב נוסף מחליטים מה ימשיך לדיונים הבאים. במקביל נעשית הערכה עלויות שכן בסופו של דבר הועדה צריכה להתכנס לתקציב שניתן לה (השנה 550 מיליון ₪).

אין אלגוריתם שקובע ציון. מה שקובע: האם מצילת חיים, האם מונעת תמותה, נכות, האם מאפשרת אורח חיים בריא. עבודת הועדה מונעת מהתועלת הקלינית ומושתתת על עזרה הדדית.

הקביעה נעשית בקונצנזוס! כלומר קביעה פה אחד. אם יש מתנגד, ממשיכים הדיונים עד שיגיעו להסכמה פה אחד.

עיקרי ההחלטות מתפרסמים וניתן לערער. ערעור יביא לדיון חוזר עד להחלטה נוספת פה אחד.

הדיונים פתוחים לעיתונאים. חלק מהדיונים מאוד סוערים וממושכים אך מתנהלים ברובם “בחרדת קודש”, לדברי טל.

בשנה האחרונה הוגשו קרוב ל-900 בקשות. מתוכם אושרו 117 תרופות/טכנולוגיות. פרופ’ שמר שעמד בראש הועדה האחרונה סיכם: “אני גאה במה שעשינו בוועדת סל התרופות, אבל לא מרוצה”.

לקריאה נוספת מצורפת כתבה מרתקת של הילה וייסברג בגלובס

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001300056