הנושא: הנחיית קבוצות תמיכה של חולי סרטן
הגעתי מתחום ההוראה – חינוך וניהול.
לפני מספר שנים, ביתי חלתה בסרטן ועברנו תקופה קשה של התמודדות: בדיקות, תוצאות, טיפולים, תופעות לואי… בעקבות הסיפור האישי של משפחתי, החלטתי לשנות כיוון: למדתי ליווי אישי, הנחיית קבוצות וקורס לתמיכה בחולים. אני מלווה חולים ומשפחותיהם כבר 12 שנים.
פורמט העבודה הוא תלוי משפחה – כל אחת והקשיים שלה ודרך ההתמודדות שלה. הליווי שלי מותאם לצרכי המשפחה. אם החולה פחות משתף פעולה, או פחות משתף את בני המשפחה – אזי הטיפול יותר אישי ופרטני ואני מגיעה אל המשפחה. לפעמים הטיפול הוא למלווה העיקרי (בן זוג או אחד הילדים) הזקוק לתמיכה. לפעמים זו פגישה עם המשפחה המורחבת שבה מעלים את השותפות, את הקשיים בטיפול ובהתמודדות, כולם שומעים את כולם ומגיעים לתוכנית תמיכה משפחתית (בתקופת הקורונה זה היה גם בזום, ראה בהמשך).
מטפל עיקרי, מרוב השקעה ומסירות, מגיע לפעמים לקריסה ולפיתוח מחלות בעצמו. מגדירים זאת במונח “תשישות החמלה”, מצב שגורם למתח, עצבנות וקשיים בטיפול. לכן הוא חייב לשמור על עצמו.
קבוצות התמיכה של העמותה מגוונות, מה שמעשיר לכולם את החוויה. מי שמשתתף זה חולים במלנומה, מטופלים, מתמודדים, ואנשים שנכנסים לקבוצה מתוך סקרנות (“באתי רק לשמוע…”) ונסחפים לתוך הדינמיקה של “אחים לצרה”: אנשים שמבינים אותם, שיודעים מה הם עוברים, מכירים את המושגים, מבחינה רפואית אבל גם מבחינה משפחתית, חברתית. למשל: החשש לפני תוצאות של בדיקה. מהניסיון, אנשים אוהבים לשתף ולעזור אחד לשני – וזה מעודד ומחזק.
איך בנויים המפגשים?
לכל קבוצה יש נושא מתחום ההתמודדות של חבריה עם המחלה. כל אחד לוקח את זה למקום שמעניין אותו, מעסיק אותו, מטריד אותו ויש גמישות לגבי ההחלטה על מה מדברים.
לגבי פגישות הזום: קודם כל הן חוסכות פקקים וזמן, אבל הן גם מאפשרות לאנשים מכל הארץ להשתתף ולהתרכז במלנומה ולא בסרטן באופן כללי. למרות שיש למלנומה תופעות רבות ושונות, מפתיע כמה שאנשים רוצים לשתף ולשפר כשזה עוסק בנושא שקרוב אליהם. אחדים שומרים על קשר גם מעבר לפגישות הקבוצה, מחליפים מידע על טיפולים מיוחדים, טיפולים אלטרנטיביים, מטפלים שונים, כדי שכולם יוכלו להיעזר. חשוב להיעזר באנשים שמסביב.
אני רוצה לדבר על תקווה: יש אנשים אופטימיים ויש פסימיים. אנשים שיש להם תקווה הם אנשים שממלאים את חצי הכוס הריקה במשמעות, במטרות, במטלות שהם רוצים לעשות היום, עכשיו, בעצמם, עם המשפחה, עם החברים, עם העולם… וזו תקווה מאד גדולה.
כאן המקום להזמין את המעוניינים בכך לאחת מקבוצות התמיכה שלנו.
